השעון הוא הקברן.
ובכל יום, שעה, דקה ושנייה - שעון החול מתקתק.
וכשהוא יסיים לתקתק,
ייגמר החול.
הגרגירים עוברים מהצד של החיים,
לצד של...
עד שהם משמשים לקבורת הגוף שלנו.
מדובר ב"משחק סכום אפס" -
בכל רגע נתון יש את אותם הגרגרים,
רק בכל רגע הם מחליפים צדדים.
ומכאן יש רק שאלה אחת:
מה אתם הולכים לעשות בכל מעבר של גרגיר
מצד החיים, לצד הסוף (הזמני).
יש כאלה שמשקיעים את הגרגירים בלשלוט באחרים,
ויש כאלה שמשקיעים בלשחרר, לחזק ולאפשר.
יש כאלה שמשקיעים ברכילות,
ויש כאלה שמשקיעים ביצירת מציאות.
יש כאלה שמשקיעים בלחכות למשהו טוב שיקרה,
ויש כאלה שמשקיעים בלגרום לטוב המיוחל להגיע.
יש כאלה שמשקיעים את הגרגירים בכעסים ועצבים.
ויש כאלה שמשקיעים בפרגון, עידוד והעצמה.
יש כאלה שמשקיעים את הגרגירים בלהאמין לכל מה שנאמר בטמבלוויזיה,
ויש כאלה שמשקיעים בלחקור, ללמוד ולהאמין בהתבוננות שלהם עצמם.
יש כאלה שמשקיעים בשנאה והסתה,
ויש כאלה שמשקיעים בהכלה והבנה.
יש כאלה שמשקיעים בבורסה בתקווה להביא את המכה,
ויש כאלה שמשקיעים בעצמם, בלשפר את היכולות שלהם דקה אחרי דקה.
יש כאלה שמשקיעים בפחד, היסטריה וחרדה,
ויש כאלה שמשקיעים ברוגע, עתיד ותקווה.
לא משנה במה אתם משקיעים את הגרגירים,
לקראת הסוף לכולם יש ספירת מלאי,
בדיקה עצמית - מה עשיתם ומה לא עשיתם עם הגרגירים שלכם.
ויש אדם אחד בעולם שיכול בכל שנייה לקבוע איך תרגישו בסיום הספירה.
זה האדם שמשקיע בזה הרגע גרגירים כדי לקרוא את המילים האלה.
אז...
מה אתם הולכים לעשות עם גרגירי הזמן שלכם?
על מה אתם הולכים לוותר ולשחרר?
ועל מה אתם הולכים להסתער?
מחכה לשמוע על הגרגירים שלכם בתגובות.
